מעבר מיידי לאתר ניטרלי – אינו מוחק היסטוריית גלישה

יציאה מהירה
☎ סיוע וייעוץ

סיוע וייעוץ

קווי חירום וסיוע

בחרי בקווי חירום או בקווי הייעוץ כדי למצוא דרך מתאימה לפנייה.

בסכנה מיידית: משטרה 100

לכל המידע על קווי הסיוע

יציאה מהירה

יציאה מהירה מעבירה לאתר ניטרלי ואינה מוחקת היסטוריית גלישה.

קמפיין יום המאבק

קמפיין יום המאבק

שמעת קולגה מתחננת לבעלה שיחזיר לה את האשראי? תעמדו בצד. שלה.

בן הזוג של החברה קובע מה היא תלבש? תעמדו בצד. שלה.

ראית את השכן מאיים על אשתו? תעמדו בצד. שלה.

החליקו לצדדים לצפייה בשלוש הכרזות ←

ויצו מתערבים בזמן - למידע ולדרכי סיוע

מידע ומשאבים

מחקרים ונתונים

מחקרים, סקרים וסקירות מקצועיות שמחברים בין הידע מהשטח, נתונים ומדיניות - מאלימות במשפחה וזוגיות צעירה ועד עולם העבודה ותכלול מידע

מדד האלימות של ויצו 2024

ויצו · 2024

01

ויצו · 2024

מדד האלימות של ויצו 2024

מרכז נתונים על אלימות במשפחה בישראל - שנת 2023

65%

עלייה בפניות למשרד הרווחה בנושא אלימות במשפחה

אוקטובר 2023 – אפריל 2024 לעומת התקופה המקבילה אשתקד

1 מ-10

ישראלים סבלו מאלימות כלשהי מצד בן/בת זוג

בשנה האחרונה

150%

עלייה באלימות כלפי אזרחים ותיקים ברבעון האחרון של 2023

לעומת התקופה המקבילה

11.9%

עלייה במספר האסירים המטופלים בשירות בתי הסוהר

בגין אלימות במשפחה ב-2023

מתודולוגיה

הדוח מרכז נתונים ממשרדי הממשלה, רשויות המדינה וגופי האכיפה השונים לגבי שנת 2023, בצירוף סקירת מחקרים אקדמיים ומחקרי עומק (כמו סקר ERI) הבוחנים את השפעת המלחמה על תופעת האלימות במשפחה.

ממצאי מחקרים בנושא אלימות בזוגיות

אחד מכל עשרה ישראלים סבל מאלימות כלשהי מצד בן או בת זוג בשנה האחרונה.

5.3% מהנשים ו-3.8% מהגברים נפגעו מאלימות פיזית בשנה האחרונה.

8.9% מהנשים ו-9.8% מהגברים חוו אלימות לא פיזית (שתלטנות, מעקב, הטרדה, התעללות רגשית).

8% מהנשים ו-6% מהגברים דיווחו על אלימות מינית.

4% מהנשים ו-3% מהגברים נפגעו מאלימות כלכלית.

3.6% מהנשים (כ-96,000) חוו אלימות פיזית חמורה, לעומת 1.9% מהגברים (כ-50,000).

42% מהנשים שסבלו מאלימות לא פיזית חוו גם אלימות פיזית, לעומת 26% מהגברים.

רק 41% מהנשים ו-20% מהגברים שנפגעו מאלימות פיזית פנו לגורם חיצוני לקבלת עזרה.

השפעת המלחמה על אלימות נגד נשים

עלייה של 65% בפניות למשרד הרווחה בנושא אלימות במשפחה: 4,566 פניות לעומת 2,760 בתקופה המקבילה אשתקד.

עלייה בכל סוגי הפניות: אלימות כלפי בת/בן זוג (3,400 לעומת 2,036), אלימות כלפי בן משפחה (725 לעומת 445), אלימות כלפי קטינים (386 לעומת 243), ואלימות כלפי קשישים (54 לעומת 36).

במקביל לעלייה בפניות לרווחה, נרשמה ירידה של 10% בתיקי אלימות במשפחה שנפתחו במשטרה.

נרשמה ירידה של 20% בתפוסה במקלטים לנשים מוכות.

עלייה דרמטית של 150% ברבעון האחרון של 2023 באלימות כלפי אזרחים ותיקים ובהזנחת קשישים במשפחה.

בשנת 2023 נרשמו 8,174 פניות למוקד החירום של שירותי הרווחה בנושא אלימות במשפחה.

אכיפה, משפט וטיפול

מספר התביעות בבתי המשפט יציב יחסית: 10,425 תביעות ב-2023 לעומת 10,301 ב-2022.

עלייה של 11.9% במספר האסירים המטופלים בשירות בתי הסוהר בגין אלימות במשפחה ב-2023.

ירידה של 25% במספר הנפגעות והנפגעים המקבלים סיוע בבנקים ("אמנת זמינות פיננסית") בין מרץ 2023 למרץ 2024.

למרות העלייה בחומרת המקרים המדווחים, לא נרשמה ירידה במעצרים ובכתבי אישום.

תפיסת מקום העבודה כלפי נפגעות אלימות

רושינק (בית למחקרי שווקים) עבור ויצ"ו · ספטמבר 2024

02

רושינק (בית למחקרי שווקים) עבור ויצ"ו · ספטמבר 2024

לדוח המלא (PDF)

תפיסת מקום העבודה כלפי נפגעות אלימות

סקר שכירים על אלימות בזוגיות והשפעתה על עולם העבודה

86%

מהשכירים סבורים שאלימות בזוגיות משפיעה רבות על הביצועים בעבודה

ההשפעה העיקרית: חוסר ריכוז

57%

מסכימים שמקומות עבודה צריכים להעלות מודעות לאלימות בזוגיות

29%

בלבד מדווחים על מדיניות תמיכה במקום עבודתם

לעובדות החוות אלימות

44%

אינם יודעים אילו זכויות המדינה מעניקה לנפגעות אלימות

מתודולוגיה

סקר אינטרנטי בקרב מדגם אקראי ארצי מייצג של 600 שכירים בגילאי 20–65 המחוברים לאינטרנט. איסוף הממצאים בוצע בין התאריכים 26–30 בספטמבר 2024.

היכרות עם סוגי האלימות

88% מהמשיבים מכירים אלימות פיזית כסוג של אלימות בזוגיות.

85% מכירים אלימות רגשית/מילולית כסוג של אלימות בזוגיות.

52% רואים בפנייה/דיווח למשטרה את אמצעי ההגנה העיקרי לנפגעות.

קרוב למחצית מהציבור (44%) אינו יודע לציין אילו זכויות המדינה מעניקה לנפגעות אלימות.

השפעת אלימות בזוגיות על העבודה

86% מהמשיבים סבורים כי אלימות בזוגיות משפיעה במידה רבה/רבה מאוד על הביצועים בעבודה.

'חוסר ריכוז' הוא ההשפעה העיקרית של אלימות בזוגיות על התפקוד המקצועי.

57% מהמשיבים מסכימים כי מקומות עבודה צריכים להעלות את המודעות לאלימות בזוגיות.

רק 29% מהמשיבים מדווחים כי מקום עבודתם דוגל במדיניות של תמיכה בעובדות החוות אלימות בזוגיות.

שכיחות אלימות ודיווח

13% מהנשים דיווחו כי הן חוו או חוו בעבר אלימות בזוגיות.

36% מהנפגעות שחוו אלימות בזוגיות דיווחו על כך למשטרה.

הפער בין שכיחות האלימות לבין הדיווח מעיד על קושי מתמשך בחשיפת התופעה.

רוב העובדים אינם מודעים לזכויותיהם, מה שמקשה על פנייה לעזרה - גם בתוך מקום העבודה.

מאחורי דלתות סגורות - ילדים חשופים לאלימות במשפחה

ויצו · 2017

03

ויצו · 2017

לדוח המלא (PDF)

מאחורי דלתות סגורות - ילדים חשופים לאלימות במשפחה

סקירה תיאורטית וממצאי מחקר עיקריים

כ-500,000

ילדים חשופים לאלימות בביתם בישראל

רובם 'שקופים' למערכת על פי הערכות ויצו

1 מ-10

משפחות בישראל כוללות במעגל האלימות

כ-200,000 משפחות - גברים, נשים וילדים

37%

מהצעירים דיווחו כי היו חשופים לאלימות בבית

סקר ויצו בקרב 500 בני נוער וצעירים בגילאי 16-24

1,976

ילדים טופלו במקלטים ובמרכזים למניעת אלימות

נתון מ-2016 - פער עצום מול מספר החשופים

מתודולוגיה

החוברת מהווה סקירה תיאורטית מקיפה המרכזת ממצאי מחקרים מהארץ ומהעולם בנושא ילדים חשופים לאלימות במשפחה. היא מיועדת לאנשי מקצוע בתחומי החינוך, הבריאות והרווחה (גננות, מורים, רופאים, עו"ס) ומשמשת ככלי עזר להדרכה, איתור וזיהוי ילדים החיים בצל האלימות.

השפעות נפשיות והתפתחותיות של החשיפה לאלימות

פגיעה קוגניטיבית המתבטאת בלקויי למידה, קשיי ריכוז וירידה בהישגים בלימודים.

מצוקה רגשית הכוללת חרדה, דיכאון, תחושת אשמה ודימוי עצמי נמוך.

קשיים התנהגותיים וחברתיים כגון תוקפנות מוחצנת, נסיגה חברתית או קשיי הסתגלות.

חשיפה ל'מתח רעיל' (Toxic Stress) המשנה את מבנה המוח ופוגעת בהתפתחות תינוקות ופעוטות.

זיהוי נורות אדומות בקרב ילדים בסיכון

סימנים פיזיים ופסיכוסומטיים: הזנחה, עייפות כרונית ותלונות חוזרות על כאבי בטן או ראש.

שינוי התנהגותי בולט: שקט קיצוני וניסיון ריצוי, או לחלופין התפרצויות זעם ותוקפנות.

אינדיקציות חברתיות: חשדנות כלפי מבוגרים, הסתגרות והימנעות מאירוח חברים בבית.

מערכת יחסים עם ההורים: פחד גלוי מההורה, או תפקוד 'הורי' ודאגה מופרזת לשלום ההורה הנפגע.

תפקיד אנשי המקצוע ודרכי ההתערבות

חשיבות האיתור האקטיבי על ידי צוותי חינוך ורפואה להוצאת הילדים ה'שקופים' מהחשיכה.

יצירת מרחב בטוח לשיתוף ודיווח תוך שמירה על חיסיון והימנעות מהפעלת לחץ על הילד.

מתן מעטפת טיפולית רב-מערכתית הכוללת קבוצות תמיכה, מקלטים ומרכזים למניעת אלימות.

שיתוף פעולה בין-משרדי בין רווחה, חינוך ובריאות להבטחת המשכיות טיפולית ומעקב ארוך טווח.

שלי ורק שלי - הערכת תכנית למניעת אלימות בקרב בני ובנות נוער

ויצו · ספטמבר 2025

04

ויצו · ספטמבר 2025

לדוח המלא (PDF)

שלי ורק שלי - הערכת תכנית למניעת אלימות בקרב בני ובנות נוער

ממצאי מחקר הערכה על זוגיות צעירה, סימני אזהרה ומקורות סיוע

2,586

תלמידות ותלמידים במחקר

בתי ספר ברחבי הארץ

כשליש

נחשפו למערכת יחסים אלימה בסביבתם

משפחה, חברים או שכנים

52%

מהנחשפים או הנפגעים לא פנו לעזרה או לא ידעו למי לפנות

65%

שיפור משמעותי בידע על מקורות סיוע

בעקבות התכנית

מתודולוגיה

מחקר פעולה שנערך בבתי ספר ברחבי הארץ בשנת הלימודים 2023–2024, בתקופת המלחמה. במחקר השתתפו 2,586 תלמידות ותלמידים; 1,857 מהם מילאו שאלוני לפני ואחרי ההתערבות.

ממצאים מרכזיים

בקרב תלמידי כיתה י׳, 38% מהבנות לעומת 24% מהבנים דיווחו על חשיפה לאלימות בזוגיות; בכיתות י״א–י״ב: 34% מהבנות לעומת 17% מהבנים.

ככרבע מבני ובנות הנוער שהיו במערכת יחסים דיווחו על סימני אזהרה בקשר.

הערכת התכנית מצביעה על ירידה בתפיסות מגדריות סטריאוטיפיות ובהתנהגויות פוגעניות ועל שיפור בהיכרות עם מקורות סיוע.

אפשר גם אחרת - כלים ושיטות לאיסוף נתונים על אלימות נגד נשים בעולם

ד״ר מיכל רום · ויצו · אוקטובר 2025

05

ד״ר מיכל רום · ויצו · אוקטובר 2025

לדוח המלא (PDF)

אפשר גם אחרת - כלים ושיטות לאיסוף נתונים על אלימות נגד נשים בעולם

סקירה השוואתית של מודלים לאיסוף, ניהול ותכלול מידע במדינות נבחרות

5

מדינות נבחנו בסקירה

בריטניה, קנדה, אוסטרליה, הולנד ודרום קוריאה

מערכתי

הדגש המרכזי

חיבור בין מקורות מידע ומערכות

השוואתי

אופי המחקר

למידה ממודלים בינלאומיים

ישראל

יעד היישום

תשתית טובה יותר למדיניות ולמניעה

מתודולוגיה

סקירה השוואתית של שיטות וכלים לאיסוף ולניהול נתונים על אלימות נגד נשים בבריטניה, קנדה, אוסטרליה, הולנד ודרום קוריאה, ובחינת הלקחים האפשריים לישראל.

למה הנתונים חשובים

נתונים על אלימות נגד נשים נאספים במערכות ציבוריות שונות, ולכן נדרש מבט מתכלל שמאפשר לזהות דפוסים ופערים.

הסקירה בוחנת פרקטיקות ממדינות שונות כדי ללמוד כיצד ניתן לחזק איסוף שיטתי, ניהול מידע וקבלת החלטות מבוססת נתונים בישראל.