חזרה לעמוד הראשי
אני רוצה לעזור
איך אפשר לזהות שמשהו לא בסדר ומה אפשר לעשות?
לא תמיד קל לדעת אם מישהי שאנחנו מכירים חווה אלימות. לפעמים זו רק תחושת בטן.
לא תמיד קל לדעת אם מישהי שאנחנו מכירים חווה אלימות.
לפעמים יש סימן ברור. לפעמים זו רק תחושת בטן שמשהו השתנה.
לא תמיד רואים אלימות. לפעמים רואים את ההשפעה שלה.
שינוי בהתנהגות, התרחקות מאנשים קרובים, פחד, דריכות או ניסיון מתמיד להימנע מעימות.
אם משהו מרגיש לכם לא בסדר - אל תתעלמו.
לא צריך להיות בטוחים כדי לשאול.
לא צריך לדעת את כל התשובות כדי להיות שם.
לפעמים, ההתערבות מתחילה בשאלה אחת.
משהו מרגיש לכם לא בסדר?
אלימות לא תמיד משאירה סימנים פיזיים. לפעמים קשה לזהות אותה גם כשמכירים היטב את האדם שחווה אותה.
אחד הסימנים המשמעותיים שכדאי לשים לב אליהם הוא
פחד
:
האם היא מפחדת מהתגובה של בן הזוג?
האם היא נזהרת במה שהיא אומרת או עושה כדי לא להרגיז אותו?
האם היא משנה את ההתנהגות שלה כדי למנוע כעס, איום או פגיעה?
מערכת יחסים יכולה להיות לא בריאה או קשה, אבל כשאדם מתחיל להתאים את ההתנהגות שלו כדי להימנע מהתגובה של בן או בת הזוג - זו נורת אזהרה שחשוב לא להתעלם ממנה.
איפה אתם יכולים לשים לב?
אלימות יכולה להיות קשה לזיהוי, אבל לפעמים הסימנים מופיעים דווקא במקומות ובמצבים שבהם אנחנו פוגשים אותה ביום־יום.
בבית ובמשפחה
בבית ובמשפחה
אצל אחות, בת משפחה, חברה קרובה או שכנה, ייתכן שתבחינו ב:
התרחקות פתאומית מחברים ומשפחה
שינוי משמעותי במצב הרוח או בהתנהגות
פחד או דריכות ליד בן הזוג
צורך לבקש רשות או לדווח היכן היא נמצאת
שליטה בכסף, בטלפון, ביציאות או בקשרים עם אחרים
ניסיון להצדיק שוב ושוב את ההתנהגות של בן הזוג
פציעות חוזרות או הסברים שאינם מתיישבים עם הפציעה
לבוש שנועד להסתיר סימני פגיעה
תחושה שהיא כל הזמן נזהרת לא "לעשות משהו שיכעיס אותו"
לא כל אחד מהסימנים האלה מעיד בפני עצמו על אלימות. אבל שינוי שמדליק אצלכם נורה אדומה - שווה לעצור ולשים לב.
בחברה ובמעגל הקרוב
בחברה ובמעגל הקרוב
לפעמים אפשר להבחין באלימות דווקא במפגש חברתי. שימו לב אם:
בן הזוג מדבר במקומה או עונה במקומה
הוא מקטין, מבקר או לועג לה
היא נראית לא נינוחה או מפוחדת לידו
הוא מנסה לשלוט בשיחה או בהחלטות שלה
הוא שולח לה הודעות או מתקשר אליה שוב ושוב כשהיא נמצאת עם אחרים
היא ממהרת לעזוב מפגשים או נמנעת מהם
היא הולכת ומתרחקת מהחברים ומהמשפחה
לפעמים ההתנהגות עצמה אינה נראית כמו "אלימות". דווקא הדפוס שחוזר על עצמו יכול לעורר את השאלה: האם היא מרגישה חופשייה ובטוחה בתוך הקשר הזה?
בעבודה
בעבודה
מקום העבודה יכול להיות המקום שבו מבחינים לראשונה שמשהו השתנה. ייתכן שתראו:
היעדרויות או איחורים שהפכו לשכיחים
ירידה פתאומית בריכוז או בתפקוד
שינוי משמעותי בהתנהגות או במצב הרוח
פציעות חוזרות
צורך לענות מיד לשיחות או הודעות מבן הזוג
בן זוג שמתקשר או שולח הודעות ללא הפסקה
בן זוג שמגיע למקום העבודה, עוקב או מטריד
ניסיון להימנע ממצבים שיכולים לעורר את כעסו
עמיתים לעבודה לא תמיד יודעים מה קורה בבית. לפעמים הם פשוט הראשונים לראות את ההשפעה של מה שקורה שם.
אם משהו השתנה - אל תמהרו להתעלם ממנו.
במרחב הציבורי
במרחב הציבורי
לפעמים אנחנו נתקלים בסיטואציה שלא קשורה אלינו ישירות - במקום בילוי, בתחבורה ציבורית, ברחוב או בכל מקום אחר.
אם אתם עדים להתנהגות מאיימת, משפילה או אלימה, אל תניחו ש"זה לא ענייננו".
אם אפשר לעשות זאת בבטחה, אפשר לעצור, לשים לב ולבחון אם נדרשת עזרה.
במצב של סכנה מיידית - חשוב לפנות לגורמי החירום המתאימים.
לא צריך להיות בטוחים כדי לשאול. לא צריך לדעת את כל התשובות כדי להיות שם.
לא בטוחים? אפשר להתחיל בשאלה
גם כשאנחנו שמים לב שמשהו לא בסדר, לא תמיד קל לדעת אם נכון לומר משהו.
אבל לא צריך לחכות לוודאות.
אם אתם בוחרים לפתוח שיחה, עשו זאת בעדינות, בפרטיות ובמקום שבו היא מרגישה בטוחה - ובעיקר כשהאדם שפוגע בה אינו נמצא בסביבה.
אפשר להתחיל בשאלה פשוטה על מה ששמתם לב אליו, בלי להגדיר בשבילה את מה שהיא חווה.
אפשר לשאול:
"לא ראיתי אותך הרבה לאחרונה. הכול בסדר?"
"שמתי לב שאת קצת אחרת לאחרונה. רוצה לדבר?"
"איך הדברים בבית?"
"את לא נראית כמו עצמך לאחרונה. את בסדר?"
"אני דואג/ת לך. יש משהו שאת רוצה לשתף?"
"שמתי לב שהוא מתקשר אלייך הרבה. זה קורה כל הזמן?"
"ראיתי איך הוא הסתכל עלייך, ונראה לי שלא הרגשת בנוח. הכול בסדר?"
השאלה לא חייבת להיות גדולה. היא רק צריכה לפתוח דלת.
היא סיפרה לכם?
קודם כול - הקשיבו
אם היא בוחרת לשתף אתכם, הדבר החשוב ביותר הוא לתת לה להרגיש שמאמינים לה ושיש לה עם מי לדבר.
הקשיבו. האמינו לה. אל תשפטו.
אפשר לומר:
"אני מאמין/ה לך."
"זה לא באשמתך."
"את לא לבד."
"את לא צריכה להתמודד עם זה לבד."
"אני כאן איתך."
"מה היית רוצה שיקרה עכשיו?"
"איך אני יכול/ה לעזור?"
הקשבה ותמיכה אינן אומרות שאתם צריכים לפתור הכול. לפעמים עצם הידיעה שיש מישהו שרואה אותה, מאמין לה ונשאר לצדה היא התחלה משמעותית.
ומה לא כדאי לעשות?
ומה לא כדאי לעשות?
לא ללחוץ. לא לשפוט. לא לקבל החלטות במקומה.
גם אם מבחוץ ברור לכם מה צריך לעשות, עבור מי שחווה אלימות המציאות יכולה להיות מורכבת מאוד.
לכן עדיף להימנע ממשפטים כמו:
"אז למה את לא עוזבת?"
"פשוט תיפרדי ממנו."
"אם זה היה קורה לי, הייתי..."
"איך נתת לזה לקרות?"
"את חייבת לעשות משהו עכשיו."
"חייבים עכשיו להתקשר למשטרה."
לחץ, ביקורת או ניסיון לקבל החלטות במקומה עלולים לגרום לה להיסגר ולהתרחק.
המטרה היא לא לקחת ממנה את השליטה -
אלא לעזור לה להחזיר אותה לעצמה.
להקשיב בלי לשפוט
לפעמים הדבר הכי חשוב הוא פשוט לשבת לידה
הקשבה אינה אומרת שצריך לפתור הכול. היא אומרת שהיא לא לבד.
ומה אם היא לא רוצה לדבר?
גם אז - אל תוותרו עליה.
יכול להיות שהיא עדיין לא מוכנה לדבר.
יכול להיות שהיא מפחדת.
יכול להיות שהיא מתלבטת.
ויכול להיות שהיא עדיין מקווה שהמצב ישתנה.
אלימות משפחתית היא תהליך מורכב, וגם לאחר פנייה לעזרה יכולה להיות נסיגה או חזרה אחורה.
אם היא לא רוצה לדבר, אפשר פשוט להשאיר את הדלת פתוחה:
"אני מכבד/ת אותך. רק חשוב לי שתדעי שאני כאן."
"את לא חייבת לדבר עכשיו."
"אם תרצי לדבר בהמשך, אני כאן."
"לא משנה מה תחליטי, את לא לבד."
אם היא בוחרת לא לשתף -
כבדו את הבחירה שלה.
אל תלחצו עליה לספר ואל תנסו לקבל החלטות במקומה.
להישאר בעניין
גם כשהיא עדיין לא מוכנה - אתם עדיין שם
הדרך לשינוי עשויה לקחת זמן. הנוכחות שלכם היא עוגן, גם כשנדמה שדבר לא משתנה.
אז מה כן אפשר לעשות?
להיות שם. צעד אחרי צעד.
אתם לא צריכים להיות מטפלים, עורכי דין או מומחים לאלימות.
התפקיד שלכם יכול להיות פשוט:
לשים לב
לסמוך על תחושת הבטן ולא להתעלם משינוי שמדאיג אתכם.
לשאול
לפתוח שיחה בעדינות, במקום בטוח וללא שיפוט.
להקשיב
לתת לה לדבר בקצב שלה.
להאמין
לא להטיל ספק בחוויה שלה ולא להאשים אותה.
לתמוך
לשאול מה היא צריכה ומה יכול לעזור לה עכשיו.
לחבר לעזרה
אם היא מוכנה, לעזור לה להגיע לגורם מקצועי שיכול ללוות אותה.
הדרך לקבלת עזרה אינה תמיד ישרה. לפעמים יש צעד קדימה וצעד אחורה. חשוב להישאר שם גם כשהיא עדיין לא מוכנה לשינוי.
לא צריך לחכות לוודאות
לפעמים אנחנו מחכים לסימן ברור.
לפציעה. לצעקה. להודאה.
אבל לא תמיד יהיה סימן כזה.
לפעמים זו רק תחושת בטן.
לפעמים זו שיחה שלא הרגישה לכם בסדר.
לפעמים שינוי קטן בהתנהגות.
אתם לא צריכים לדעת בוודאות כדי לשאול.
אתם לא צריכים לדעת איך לפתור את הכול כדי להיות שם.
אם אתם חושדים שמישהי בקרבתכם חווה אלימות,
אל תישארו עם הספק לבד.
קווי סיוע וחירום
קווי חירום וסיוע במצוקה
לפנייה במצבי סכנה ומצוקה ולקבלת סיוע ראשוני והכוונה לגורם המתאים.
לחצי להצגת הקווים
לחצי לסגירת הרשימה
קווי חירום וסיוע במצוקה
לפנייה במצבי סכנה ומצוקה ולקבלת סיוע ראשוני והכוונה לגורם המתאים.
לחצי להצגת הקווים
לחצי לסגירת הרשימה
משטרת ישראל
במצב של סכנה מיידית
100
לחיוג
מוקד משרד הרווחה
מידע, הכוונה וסיוע, 24 שעות ביממה
118
לחיוג
פנייה שקטה למוקד הרווחה
כאשר קשה לדבר, אפשר לפנות בוואטסאפ
050-2270118
לשליחת הודעה
סיוע לנפגעות תקיפה מינית
קו הסיוע לנשים של מרכזי הסיוע
1202
לחיוג
הגנה על ילדים ברשת
דיווח על פגיעה בקטינים ברשת
105
לחיוג
המוקד העירוני
פנייה לשירותים העירוניים באזור המגורים
106
לחיוג
מרכזי אלומה
סיוע ראשוני במצבי אלימות במשפחה
*2909
לחיוג
קווי הייעוץ
לשיחה, לתמיכה ולמידע על אפשרויות הסיוע, גם כשאינך בטוחה מה נכון לעשות.
לחצי להצגת הקווים
לחצי לסגירת הרשימה
קווי הייעוץ
לשיחה, לתמיכה ולמידע על אפשרויות הסיוע, גם כשאינך בטוחה מה נכון לעשות.
לחצי להצגת הקווים
לחצי לסגירת הרשימה